לדלג לתוכן

היו זמנים בהוליווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היו זמנים בהוליווד
Once Upon a Time in Hollywood
היו זמנים בהוליווד
היו זמנים בהוליווד
בימוי קוונטין טרנטינו עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי קוונטין טרנטינו, דייוויד היימן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט קוונטין טרנטינו עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פרד רסקין[1]
שחקנים ראשיים לאונרדו דיקפריו
בראד פיט
מרגו רובי
אמיל הירש
מרגרט קוואלי
טימותי אוליפנט
אוסטין באטלר
דקוטה פנינג
ברוס דרן
אל פצ'ינו
(לרשימה מלאה ראו כאן)
צילום רוברט ריצ'רדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Heyday Films, סרטי סוני, סרטי קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה InterCom, סרטי סוני, אייטונס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 26 ביולי 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 161 דקות[2]
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, סרט פשע, סרט היסטוריה אלטרנטיבית, סרט דרמה, סרט קומדיה שחורה, היסטוריה חלופית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 90-96 מיליון דולר[3]
הכנסות 363.8 מיליון דולר[4][5]
הכנסות באתר מוג'ו untitledtarantino
פרסים

פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי פרס האוסקר לשחקן המשנה לבראד פיט.

פרס האוסקר לעיצוב.
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היו זמנים בהוליווד (באנגלית: Once Upon a Time in Hollywood[א]) הוא סרט דרמה קומית אמריקאי-בריטי משנת 2019, שכתב וביים קוונטין טרנטינו. הסרט הופק על ידי סרטי קולומביה, ‏Bona Film Group‏, ‏Heyday Films‏ ו-Visiona Romantica והוא מופץ על ידי סרטי סוני. בסרט מככבים לאונרדו דיקפריו, בראד פיט, מרגו רובי, אמיל הירש, מרגרט קוואלי, טימותי אוליפנט, אוסטין באטלר, דקוטה פנינג, ברוס דרן ואל פצ'ינו. אלו הם רק חלק מאנסמבל גדול של שחקנים שמככבים "במספר קווי עלילה של מעשייה מודרנית, שהיא מחווה לרגעים האחרונים של תור הזהב של הוליווד".[6][7] עלילת הסרט מתרחשת בלוס אנג'לס, שנת 1969, ועוקבת אחרי כוכב טלוויזיה מזדקן וחברו הטוב ביותר, שהוא גם הפעלולן הכפיל שלו ועוזרו האישי, בעודם מנסים לנווט דרכם בתעשיית הקולנוע ההוליוודית המשתנה.[8]

על הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודעה רשמית על הפקת הסרט פורסמה ביולי 2017. זהו סרטו הראשון של טרנטינו שאינו קשור להארווי ויינסטין, לאחר שטרנטינו ניתק את הקשרים איתו בעקבות פרסום טענות באוקטובר 2017 על התעללות מינית שביצע ויינסטין. סרטי סוני זכו בזכויות ההפצה של הסרט, לאחר שהסכימו לחלק מדרישותיו של טרנטינו, כגון זכות הגרסה הסופית. פיט, דיקפריו ורובי, וכן מספר שחקנים קבועים של טרנטינו, כגון זואי בל וקורט ראסל, הצטרפו לצוות השחקנים בין ינואר ליוני 2018. צילומי הסרט התקיימו בין יוני לנובמבר 2018 באזור לוס אנג'לס. סרט זה הוא האחרון בהשתתפותו של לוק פרי, שנפטר במרץ 2019. הסרט כולל הופעת קמאו של דניאלה פיק, רעייתו הטרייה של טרנטינו.

הקרנת הבכורה העולמית של הסרט נערכה בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-21 במאי 2019. הסרט עלה לאקרנים ב-26 ביולי 2019 בארצות הברית וב-14 באוגוסט בממלכה המאוחדת. על פי ההוליווד ריפורטר, הסרט זכה לתגובות חיוביות בדרך כלל מצד מבקרי הקולנוע. היו שקראו לסרט "מכתב אהבה של טרנטינו לאל. איי. של שנות ה-60", ושיבחו את הליהוק ואת העיצוב האמנותי, אם כי אחרים היו "חלוקים בדעתם על סוף הסרט".[9]

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1969, השחקן ההוליוודי ריק דולטון (לאונרדו דיקפריו), לשעבר כוכב טלוויזיה בסדרת מערבונים משנות ה-50 בשם Bounty Law, מתלונן על כך שהקריירה שלו הסתיימה, בפני קליף בות' (בראד פיט), חברו הטוב ביותר המשמש גם ככפיל הפעלולים שלו ועוזרו האישי. בות', חייל לשעבר שגר בקרוואן עם כלבת הפיטבול שלו, ברנדי, מסיע את דולטון ברחבי העיר ומסתמך עליו למצוא עבודה, שכן הוא מתקשה למצוא עבודה בעצמו בשל שמועות שהרג את אשתו. בתוך כך, השחקנית שרון טייט (מרגו רובי) ובעלה, הבמאי רומן פולנסקי (רפאל זאוויארושה), עוברים לגור בבית הסמוך לזה של דולטון. מתוך תקווה שהדבר יסייע לקריירה שלו, דולטון חולם להתיידד עם זוג שכניו. מאוחר יותר באותו לילה, טייט ופולנסקי מצטרפים אל ג'יי סברינג (אמיל הירש) במסיבה גדושה בסלבריטאים באחוזת פלייבוי.

בביתו של דולטון, בות' נזכר בתגרה שהייתה לו עם ברוס לי (מייק מו) על סט הצילומים של סדרת הטלוויזיה "הצרעה הירוקה". צ'ארלס מנסון (דיימון הרימן) עוצר ליד ביתם של פולנסקי וטייט ומחפש את המפיק המוזיקלי טרי מלצ'ר, שגר שם בעבר, אך סברינג שולח אותו משם לדרכו. מאוחר יותר, בזמן שהוא נוהג במכוניתו של דולטון, בות' אוסף טרמפיסטית צעירה המכונה פוסיקט (מרגרט קוואלי) ומקפיץ אותה אל חוות ספאן, ששימשה שבעבר כסט הצילומים של Bounty Law. פוסיקט מנסה לשכנע את בות' להישאר, אך הוא מבחין במספר גדול של היפים שנמצאים במקום, והוא חושד שהם מנצלים את הבעלים, חברו הוותיק ג'ורג' ספאן (ברוס דרן). למרות התנגדויותיה של סקוויקי (דקוטה פנינג), אישה צעירה שמציגה עצמה כבת-זוגו של ספאן הקשיש, בות' מתעקש להיפגש עם ספאן ולדרוש לשלומו. ספאן מפריך את כל חששותיו של בות'.

כשהוא חוזר לרכב, בות' מגלה שקלם (ג'יימס לנדרי אברט) ניקב בסכין את אחד מצמיגי המכונית. בות' מכה את קלם באכזריות, ומאלץ אותו להחליף את הצמיג. אחת מהבנות הנוכחות במקום מזעיקה את טקס ווטסון (אוסטין באטלר), אך עד שהוא מגיע - בות' כבר מספיק להימלט. טייט יוצאת לטייל ברחובות הוליווד ומחליטה לעצור בבית קולנוע המציג סרט בהשתתפותה - "צוות ההרס" בכיכובו של דין מרטין.

דולטון מלוהק לתפקיד הנבל בסדרת טלוויזיה חדשה, "לנסר", ועל סט הצילומים הוא מנהל שיחה עם עמיתתו לסדרה, השחקנית הכוכבת והפרפקציוניסטית בת השמונה טרודי (ג'וליה באטרס). במהלך אחת הסצנות שלו, דולטון מתקשה להיזכר בכל שורות הדיאלוג שלו בשל שתייתו המרובה. לאחר שהוא עובר התמוטטות רגשית בקרוואן שלו, דולטון חוזר אל הסט ומספק הופעה עוצמתית שמרשימה את הבמאי, סם וונמייקר (ניקולס האמונד), ואת טרודי, שמחזקת את הביטחון העצמי של דולטון.

בטלוויזיה משודרת הסדרה "The F.B.I.", הכוללת הופעת אורח של דולטון. סוכן הליהוק מרווין שוורז (אל פצ'ינו) צופה בסדרה, ומציע לדולטון לככב במערבוני ספגטי המצולמים ברומא. דולטון מסכים, באי-רצון, ומביא איתו לאיטליה את בות' למשך שישה חודשים. במהלך תקופה זו, דולטון מצלם ארבעה סרטים, בהם הסרט Nebraska Jim בבימויו של סרג'יו קורבוצ'י, ואף מתחתן עם שחקנית איטלקייה.

ביום חזרתם ללוס אנג'לס, דולטון מודיע לבות' שהוא כבר לא יכול להרשות לעצמו להעסיק אותו, והשניים מסכימים להיפרד כל אחד לדרכו. הם יוצאים לשתות וחוזרים לביתו של דולטון, שם בות' מעשן סיגריה טבולה ב-LSD ולאחר מכן לוקח את הכלבה ברנדי לטיול. בינתיים, ווטסון, סוזן אטקינס (מייקי מדיסון), לינדה קסביאן (מאיה הוק) ופטרישה קרנווינקל (מאדיסן ביטי) חונים בחוץ, בפורד גלקסי 59' ישנה ורועשת, מתכוננים להיכנס לבית של טייט ולרצוח את כל הנוכחים, כפי שהורה להם מנסון לעשות. דולטון שומע את הרעש, יוצא החוצה ובכעס מגרש אותם מהמקום. הם מתרחקים מעט, אך אטקינס מציעה שהם יחזרו למקום ויהרגו את דולטון בטענה שהם למדו לרצוח מכל אותם כוכבי הוליווד שמשחקים בסרטים שכוללים רציחות. קסביאן בורחת מהמקום, אולם שלושת הנותרים ממשיכים בביצוע תוכניתה של אטקינס. הם פורצים לביתו של דולטון ומתעמתים עם בות', שמזהה אותם כהיפים שפגש בחוות ספאן. בות' מורה לכלבתו ברנדי לתקוף, והם הורגים את קרנווינקל ואת ווטסון ופוצעים קשה את אטקינס. אטקינס, עם אקדח בידה, בורחת החוצה ונופלת לבריכה, בה היה עד כה דולטון, עם אוזניות, לא מודע לכל המתרחש. דולטון נבהל, אולם מתעשת במהרה ובאמצעות להביור הוא שורף למוות את אטקינס. בות' נלקח לבית חולים עקב פציעותיו. סברינג מגיע אל שער הכניסה של ביתה של טייט, ודולטון מעדכן אותו במה שקרה באותו הערב. טייט, באמצעות האינטרקום, מצטרפת לשיחה, ומזמינה את דולטון לביתה, לשתות ביחד איתה ועם שאר אורחיה, שעדיין בחיים, סברינג, אביגיל פולג'ר (סמנתה רובינסון) ווויצ'יק פרייקובסקי (קוסטה רונין).

שחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים ראשיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
לאונרדו דיקפריו ריק דולטון שחקן שכיכב בסדרת המערבונים Bounty Law משנת 1958 עד 1963, המבוססת Wanted Dead or Alive (‏1958-1961‏). בסדרה זו כיכב סטיב מקווין המשמש אחת ההשראות לדמותו של דולטון.[10] הניסיון הראשון של דולטון לעבור מהמסך הקטן למסך הגדול נכשל, ובשנת 1969 הקריירה שלו כושלת. מערכת היחסים של דולטון עם קליף בות' מבוססת על יחסיו של השחקן ברט ריינולדס עם מי שהיה הפעלולן הכפיל שלו במשך תקופה ארוכה, הל נדהם, ששניהם משמשים השראה לדמויותיהם של דולטון ובות' בהתאמה.[11] דמותו של דולטון נכתבה בהשראת שחקנים שהחלו את הקריירה שלהם בהוליווד הקלאסית, אך התקשו למצוא מקומם בשנות ה-60 לאחר שסוג הדמויות שנהגו לגלם יצאו מהאופנה, כגון טיי הרדין, שהפך משחקן ראשי במערבון מצליח בטלוויזיה לשחקן של מערבוני ספגטי. בנוסף, דולטון מושפע מג'ורג' מהריס, אדד בירנס, טאב האנטר, וינס אדוארדס ופאביאן פורטה.[12][13] דולטון גם מושפע חלקית מפיט דוּל, שחקן מערבוני טלוויזיה מערבי שהתאבד. אף שזה לא מוזכר בסרט, דולטון סובל מהפרעה דו-קוטבית לא מאובחנת.[14]
בראד פיט קליף בות' פעלולן וכפילו של דולטון ועוזרו האישי מזה זמן רב וכן חברו הטוב ביותר. בות' שירת ביחידת הכומתות הירוקות במהלך מלחמת העולם השנייה והוא נחשב לאחד האנשים הקטלנים ביותר בעולם. המומחיות שלו היא סכינים ולחימה פנים אל פנים.[15][16][17][18] טרנטינו ופיט עיצבו את הדמות בהשראת בילי ג'ק, דמות שהופיעה בארבעה סרטים בשנים 1967–1977 בגילומו של השחקן טום לוצלין.[19] כמו כן, דמותו של בות' קיבלה השראה חלקית מגרי קנט, שעשה פעלולים לסרטים שצולמו בחוות ספאן, בזמן שמשפחת מנסון התגוררה בה.[20] מקור השראה נוסף הוא ג'ין בל, אמן לחימה ופעלולן שנשכר לעשות פעלולים בסדרת הטלוויזיה "הצרעה הירוקה", לאחר תלונות של פעלולנים אחרים על ברוס לי שהוא מכה אותם ופוגע בהם, ו"הם לא הצליחו לשכנע אותו שהוא יכול להקל עימם וזה עדיין ייראה מצוין על סרט הצילום".[21]
מרגו רובי שרון טייט שחקנית ושכנתו של דולטון. אשתו ההרה של רומן פולנסקי. רובי לא התייעצה עם פולנסקי כהכנה לתפקיד, אך קראה את האוטוביוגרפיה שלו Roman by Polanski משנת 1985.‏[22][23] במהלך הסרט, טייט הולכת לבית הקולנוע Bruin שבוסטווד כדי לראות סרט בו היא מככבת, "The Wrecking Crew". עובדי המקום לא מזהים אותה, והיא צריכה לשכנע אותם שזו אכן היא שמופיעה בסרט. על פי טרנטינו, לאחר צאתו לאקרנים של הסרט "רומן על אמת" אותו כתב, הוא הלך לצפות בו בבית הקולנוע Bruin והצליח לשכנע את העובדים שזה אכן הוא שכתב את התסריט.[24]
אמיל הירש ג'יי סברינג מעצב שיער הוליוודי, חברה של שרון טייט ובן-זוגה לשעבר. סברינג היה גם חבר של ברוס לי ועזר לו בראשית הקריירה שלו בהוליווד.[25]
מרגרט קוואלי פוסיקאט חברת משפחת מנסון, דמות בדיונית שמושפעת ממספר דמויות אמיתיות שונות. שמה מבוסס על זה של קתרין "קיטי" לוטסינגר, אך המראה החיצוני שלה מבוסס על זה של רות אן מוראוס.[26] בספר The Family מאת אד סנדרס מופיעה דמות בשם פוסיקאט. על פי האנשים שסנדרס ראיין כתחקיר לספרו, פוסיקאט עברה גירוש שדים בסן פרנסיסקו, בנוכחותו של צ'ארלס מנסון. שמה האמיתי של פוסיקאט מעולם לא נחשף בסרט.[27]
טימותי אוליפנט ג'יימס סטייסי שחקן הוליוודי שכיכב בתפקיד ג'וני מדריד לנסר בסדרת הטלוויזיה "לנסר".[18] בשוט האחרון שבו סטייסי נראה בסרט הוא עוזב את סט הצילומים של הסדרה על אופנוע. בשנת 1973 היה סטייסי מעורב בתאונת דרכים, כשנהג משאית שיכור פגע באופנוע שבו רכב, הנוסעת שהרכיב נהרגה, וסטייסי איבד זרוע ורגל. גרושתו, קוני סטיבנס, ארגנה גאלה למטרת גיוס כספים שנועדו לעזור לסטייסי בהחלמתו.[28][13]
אוסטין באטלר צ'ארלס "טקס" ווטסון חבר משפחת מנסון, שפגש את צ'ארלס מנסון באמצעות המוזיקאי דניס וילסון מלהקת The Beach Boys. משפחת מנסון התגוררה בביתו של וילסון במשך מספר חודשים.[29] בליל מעשי הרצח בבית שרון טייט, אמר ווטסון לקורבנותיו: "אני השטן, ובאתי לבצע את מעשי השטן". בסרט, זהו משפט שהוא אומר לקליף בות'.[30]
דקוטה פנינג לינט "סקוויקי" פרום חברת משפחת מנסון שהורשעה בניסיון התנקשות בנשיא ארצות הברית ג'רלד פורד שביצעה בהשראת משנתו של צ'ארלס מנסון. פרום ניסתה להרשים את מנסון.[31]
ברוס דרן ג'ורג' ספאן קשיש כבד ראייה בן 80, שבעברו השכיר את החווה שלו לצורך צילומי מערבונים. צ'ארלס מנסון שכנע את ספאן לאפשר לו ולחברי הכת שלו לחיות בשטח החווה. ספאן העניק לרבים מהם את כינוייהם. בתחילה לוהק ברט ריינולדס לתפקיד זה, אך הוא נפטר לפני שהספיקו לצלם את הסצנות שלו.[32][33]
אל פצ'ינו מרווין שוורז מפיק הוליוודי וסוכנו של ריק. טרנטינו כתב את התפקיד הזה במיוחד עבור פצ'ינו.[34]

תפקידי משנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
ג'וליה באטרס טרודי פרייזר ילדה-כוכבת, אך בוגרת, שמשחקת ב-"לנסר" את דמותה של מריבלה. דמותה של פרייזר נוצרה בהשראת דמות שבאמת הייתה בסדרה "לנסר".[35]
מייק מו ברוס לי שחקן הוליוודי ואמן לחימה שגילם את דמותו של קייטו בסדרת הטלוויזיה "הצרעה הירוקה". הוא אימן את שרון טייט באמנויות לחימה עבור צילומי הסרט "The Wrecking Crew". בין תלמידיו הנוספים היו ג'יי סברינג, רומן פולנסקי וסטיב מקווין.[25] במהלך צילומי פרק קרוסאובר של "באטמן" ו-"הצרעה הירוקה", הייתה אמורה להיות סצנה בה קייטו, בגילומו של לי, מפסיד בקרב לרובין, בגילומו של ברט וורד. לי סירב לצלם את הסצנה הזו, והיא שוכתבה כך שהקרב יסתיים בתיקו.[36] בסרט, פורצת תגרה בין לי לבין בות' על סט הצילומים של "הצרעה הירוקה", שגם היא מסתיימת בתיקו.[37]
לוק פרי ויין מאונדר שחקן הוליוודי שגילם את דמותו של כסקוט לנסר בסדרת הטלוויזיה "לנסר".[18] מאונדר נפטר במהלך צילומי הסרט 'היו זמנים בהוליווד' ופרי נפטר זמן קצר לאחר השלמתם. זוהי הופעתו האחרונה של פרי בקולנוע או בטלוויזיה.[38] ג'ק פרי, בנו של לוק, השתתף אף הוא בסרט 'היו זמנים בהוליווד'.[39]
דמיאן לואיס סטיב מקווין שחקן הוליוודי שהופיע בין השאר בסרטים "שבעת המופלאים" ו-"הבריחה הגדולה". צ'ארלס מנסון פנה אל מקווין עם תסריט שכתב לסרט קולנוע, בתקווה שחברת ההפקות של מקווין תפיק אותו. כשמקווין דחה אותו, פרצה תגרה בין השניים ומקווין שבר את אפו של מנסון.[40]
ברנדה ואקרו מארי אליס שוורז אשתו של מרווין.
ניקולס האמונד סם וונמייקר שחקן במאי הוליוודי. ביים את פרק הפיילוט של "לנסר".
סמנתה רובינסון אביגיל פולג'ר בת-זוגו של פרייקובסקי וחברתה של טייט. בתו של פיטר פולג'ר, בעלי חברת מותג הקפה Folgers, שאמורה הייתה לרשת אותו.
רפאל זאוויארושה רומן פולנסקי במאי קולנוע מפורסם ומוערך, שבין השאר ביים את "תינוקה של רוזמרי". בעלה של טייט, אותה הכיר במהלך צילומי סרטו "סלח לי, אבל אתה נושך את צווארי".
לורנזה איצו פרנצ'סקה קפוצ'י שחקנית קולנוע איטלקית ואשתו של דולטון. דמותה של קפוצ'י הושפעה משחקניות קולנוע וסמלי מין איטלקיות של שנות ה-60, במיוחד סופיה לורן וקלאודיה קרדינלה, אך גם וירנה ליסי ומוניקה ויטי שימשו כהשראה לדמות זו.[13][41]
קוסטה רונין וויצ'יק פרייקובסקי חבר של שרון טייט ורומן פולנסקי.
דיימון הרימן צ'ארלס "צ'ארלי" מנסון פושע ומנהיג כת. באמצע 1967 הקים את מה שנודע כ-"משפחת מנסון", קומונה שבסיסה בקליפורניה. חסידיו של מנסון ביצעו סדרה של תשעה מעשי רצח בארבעה מקומות שונים ביולי ובאוגוסט 1969. הרימן גילם את דמותו של מנסון גם בסדרת הטלוויזיה "מיינד האנטר". מנסון, שנמצא בכלא מאז ראשית שנות ה-70, נפטר במהלך הפקת הסרט. על פי רודולף אלטובלי, מי שהשכיר את הבית לרומן פולנסקי ולשרון טייט, מנסון הגיע אל הבית ב-23 במרץ 1969 וחיפש את טרי מלצ'ר, הדייר הקודם. אלטובלי אמר למנסון שמלצ'ר כבר לא גר שם עוד.[42]
לינה דנהאם קתרין "ג'יפסי" שייר חברת משפחת מנסון
מאדיסן בייטי פטרישה "קייטי" קרנווינקל חברת משפחת מנסון. ביטי גילמה את דמותה של קרנווינקל גם בסדרת הטלוויזיה "אקווריוס".
מייקי מדיסון סוזן "סיידי" אטקינס חברת משפחת מנסון. בסרט, אטקינס משכנעת את בני משפחתה להרוג את ריק דולטון, כוכב מערבוני טלוויזיה, כמעשה נקמה. היא אומרת שמאחר והטלוויזיה לימדה את כולם להרוג, זה רק מתאים שהם יחזרו להרוג את הבחור מהטלוויזיה, ומסבירה: "הרעיון שלי הוא להרוג את האנשים שלימדו אותנו להרוג!"[43][44] בחיים האמיתיים, ננסי פיטמן, חברת משפחת מנסון, אמרה פעם: "אנחנו מה שעשיתם אותנו. חונכנו בטלוויזיה שלכם. חונכנו תוך כדי צפייה ב-"Gunsmoke" וב-"Have Gun – Will Travel".‏[45]
ג'יימס לנדרי אברט סטיב "קלם" גרוגן חבר משפחת מנסון. גרוגן הורשע ברציחתו של הפעלולן דונלד "שורטי" שי בחוות ספאן. את הרצח ביצע באמצעות צינור עופרת, יחד עם מנסון, ווטסון וברוס דייוויס.[46]
מאיה הוק לינדה קסביאן חברת משפחת מנסון. קסביאן הסיעה את ווטסון, קרנווינקל ואתקינס לבית שרון טייט בליל הרציחות, מכיוון שהיא הייתה בת המשפחה היחידה שהיה לה רישיון נהיגה בתוקף. היא בעצמה לא רצחה איש, ונשארה מחוץ לבית במשך כל הזמן. בהמשך, היא העידה נגד כל מי שהועמד לדין בתמורה לחסינות.[46]
ויקטוריה פדרטי לזלי "לולו" ואן הוטן חברת משפחת מנסון
סידני סוויני דיאן "סנייק" לייק חברת משפחת מנסון
הארלי קווין סמית' "פרוגי" חברת משפחת מנסון
דלאס ג'יי האנטר "דלילה" חברת משפחת מנסון
קנזס באולינג סנדרה "בלו" גוד חברת משפחת מנסון
פרקר לאב באולינג "טאדפול" חברת משפחת מנסון
קסידי ויק הייס אלה ג'ו "סאנדנס" ביילי חברת משפחת מנסון
רובי רוז סקוטשדופול "באטרפליי" חברת משפחת מנסון
דניאל האריס "אנג'ל" חברת משפחת מנסון
ז'וזפין ולנטינה קלארק קתרין "קפיסטראנו" ג'יליס חברת משפחת מנסון
דיאני דל קסטילו "פבלס" חברת משפחת מנסון
רוני זאפה בובי "טופ האט" ביוסוליל חבר משפחת מנסון
סקוט מק'ניירי "ביזנס" בוב גילברט שחקן הוליוודי המגלם דמות נבל בסדרת הטלוויזיה "לנסר".
קליפטון קולינס ארנסטו שחקן הוליוודי המגלם דמות בסדרת הטלוויזיה "לנסר".
מרקו רודריגס שחקן הוליוודי המגלם את דמות המוזג בסדרת הטלוויזיה "לנסר".
רמון פרנקו רובן מנהל בית קולנוע Bruin הוותיק שבוסטווד.
קורטני הופמן רבקה מעצבת תלבושות בסדרת הטלוויזיה "לנסר". הופמן היא מעצבת תלבושות מקצועית, אשר עבדה בעבר באחד מסרטיו הקודמים של קוונטין טרנטינו, "ג'אנגו ללא מעצורים", בתור המלבישה האישית של כריסטוף ואלץ.
הבה תוריסדוטיר סוניה מאפרת בסדרת הטלוויזיה "לנסר". תוריסדוטיר היא גם ראש מחלקת האיפור בסרט "היו זמנים בהוליווד".
דרימה ווקר קוני סטיבנס שחקנית הוליוודית. אשתו לשעבר של ג'יימס סטייסי.
רייצ'ל רדליף מאמא קאס חברה בלהקת The Mamas & the Papas. תווי נגינה של "Straight Shooter", שיר של להקת The Mamas & the Papas, נמצא על הפסנתר הגדול בזירת הרצח במעונם של טייט / פולנסקי. השיר נכלל גם בטריילר הרשמי של הסרט.[47]
רבקה ריטנהאוס מישל פיליפס חברה בלהקת The Mamas & the Papas. רומן פולנסקי ניהל איתה רומן בזמן שהיה נשוי לשרון טייט.[48]
רומר ויליס ג'ואנה פטט שחקנית הוליוודית. חברה של שרון טייט.
ספנסר גארט אלן קינקייד עיתונאי טלוויזיוני.
קלו גולאגיר הבעלים של "חנות הספרים של לארי אדמונד".
מרטין קוב שחקן הוליוודי. שריף בסדרה Bounty Law.
רבקה ג'יי הארט בילי בות' אשתו של קליף בות'. הנסיבות והשמועות סביב מותה של בילי בות' מזכירות את אלו של נטלי ווד.[13]
קורט ראסל רנדי מתאם פעלולים. בעלה של ג'נט. קולו של המספר.
זואי בל ג'נט מתאמת פעלולים. אשתו של רנדי. בל היא גם מתאמת הפעלולים של 'היו זמנים בהוליווד'. דמותה של ג'נט נכתבה בהשראת מייק הפעלולן, דמות בדיונית אותה גילם קורט ראסל בסרטו של טרנטינו "חסין מוות"[49]
מייקל מדסן שחקן הוליוודי. מגלם את שריף האקט בסדרה Bounty Law.
פרלה הייני-ג'רדין סוחרת סמים היפית.
ג'יימס רימר שחקן הוליוודי המגלם דמות נבל בסדרת הטלוויזיה "Bounty Law".
קייט ברלאנט קופאית בית קולנוע Bruin הוותיק שבוסטווד.
דניאלה פיק דפנה בן-קובו שחקנית קולנוע איטלקייה.
ראול קרדונה שחקן הוליוודי המגלם דמות נבל בסדרת הטלוויזיה "לנסר".
מוניקה סטאג קוני לקוחה בחוות ספאן, שהגיעה לרכב על סוס.
טום הרטיג ביל חבר ב-Hells Angels בחוות ספאן
עומר דום דוני חבר ב-Hells Angels בחוות ספאן
דייוויד סטין חבר ב-Straight Satans בחוות ספאן
קורי ברטון קריין הפרומו של Bounty Law
רייג' סטיוארט הארווי מילר שדרן רדיו בלוס אנג'לס. הורשע בהריגת אשתו.[50]
קוונטין טרנטינו קולו של במאי הפרסומת לסיגריות בכיכובו של דולטון בסצנה שאחרי הכתוביות. קולו נשמע גם על רקע הכתוביות של Bounty Law.‏[51]
טוני בזיל רקדנית בזיל היא הכוריאוגרפית של הסרט, ויש לה הופעת קמאו בסצנת ריקודים שמתרחשת על מטוס פאן אם.[52]
סייורי ברנדי כלבת הפיטבול של בות'.[53] אף על פי שמה של סאגורי הוא היחיד שמופיע ברשימת הקרדיטים של הסרט, למעשה לתפקיד של ברנדי נדרש שימוש בשלושה כלבים שונים - כלבה אחת נוספת, ועוד כלב אחד, אגרסיבי יותר, עבור סיקוונס הסיום של הסרט.[54]

סצנות שלא נכללו בסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טים רות', ג'יימס מרסדן ודני סטרונג הצטלמו לסצנות שבסופו של דבר לא נכללו בסרט. רות' גילם את המשרת האנגלי של ג'יי סברינג, מרסדן גילם את ברט ריינולדס, ודני סטרונג גילם את דין מרטין.[55][56][57][58]

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביולי 2017 פורסם כי סרטו הבא של קוונטין טרנטינו יעסוק ברציחות שביצעה משפחת מנסון. הארווי ובוב ויינסטין יהיו מעורבים, אך לא היה ברור אם חברת The Weinstein Company היא שתפיץ את הסרט, שכן טרנטינו רצה קודם לסיים את מלאכת הליהוק, לפני קבלת ההחלטה על חברת ההפצה. הוא פנה אל בראד פיט וג'ניפר לורנס והציע להם לככב בסרט.[59] גם עם סמואל ל. ג'קסון ניהל טרנטינו משא ומתן על גילום תפקיד מרכזי בסרט. פיט היה צפוי לגלם בסרט בלש משטרתי החוקר את מעשי הרצח.[60]

בעקבות פרסום הטענות על התעללות מינית של הארווי ויינסטין, ניתק טרנטינו את קשרים עימו, וחיפש מפיץ חדש, זאת לאחר שבמשך כל הקריירה שלו עבד עם ויינסטין. בשלב זה נחשף כי לאונרדו דיקפריו נמנה עם רשימת השחקנים הקצרה שטרנטינו שוקל ללהק לסרט.[61] זמן קצר לאחר מכן התפרסמו דיווחים כי טרנטינו מנהל משא ומתן עם מספר אולפנים שונים בהוליווד, כי עלילת הסרט תתרחש בלוס אנג'לס של סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, כי טום קרוז במשא ומתן על אחד משני התפקידים הראשיים, וכי דייוויד היימן הצטרף לפרויקט כמפיק, יחד עם טרנטינו ושאנון מקינטוש.[62]

ב-11 בנובמבר 2017 הודיעה חברת סרטי סוני כי תפיץ את הסרט, לאחר שגברה על האחים וורנר, סרטי יוניברסל, סרטי סרטי פרמאונט, Annapurna Pictures ו-Lionsgate‏.[63] דרישותיו של טרנטינו כללו תקציב של 95 מיליון דולר, זכות הגרסה הסופית, "שליטה קריאטיבית יוצאת דופן", 25% מההכנסות של מכירות הכרטיסים ביום הראשון בו עולה הסרט לאקרנים,[64] ושהזכויות על הסרט יחזרו אליו לאחר 10 עד 20 שנה.[64]

ליהוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוונטין טרנטינו ומרגו רובי בפסטיבל הקולנוע בקאן 2019.

בינואר 2018 פורסם כי דיקפריו הוחתם לככב בסרט, תוך כדי קיצוץ בשכרו על מנת לשתף שוב פעולה עם טרנטינו.[65][66] עוד פורסם כי טרנטינו שוקל ללהק גם את אל פצ'ינו לתפקיד בסרטו.[67] ב-28 בפברואר 2018 דווח כי שמו של הסרט יהיה Once Upon a Time in Hollywood, ושפיט לוהק לתפקיד ראשי שגם טום קרוז התמודד עליו.[68] דיקפריו ופיט השתכרו 10 מיליון דולר כל אחד.[69] במרץ 2018 פורסם כי רובי, שהביעה עניין לעבוד עם טרנטינו,[70] לוהקה לתפקיד הנשי הראשי של שרון טייט, וכן פורסם שגם זואי בל תופיע בסרט.[71][72][73] באפריל 2018 קיימה ג'סיקה לאנג משא ומתן לגלם את דמותה של מרי אליס שוורז, אך בסופו של דבר פרשה וברנדה ואקרו החליפה אותה. במאי 2018 הצטרפו אל צוות השחקנים של הסרט ברט ריינולדס, טים רות', קורט ראסל ומייקל מדסן.[74] גם טימותי אוליפנט לוהק לסרט.[75] ביוני 2018 הצטרפו אל הקאסט דמיאן לואיס, לוק פרי, אמיל הירש, דקוטה פנינג, קליפטון קולינס ג'וניור, קית' ג'פרסון, ניקולאס האמונד, אל פצ'ינו וסקוט מק'ניירי.[76][77][78]

ביולי הוכרז כי ספנסר גארט, ג'יימס רימר, ברנדה ואקרו ומייק מו ישתתפו בסרט.[79] באוגוסט 2018 לוהקו דיימון הרימן לתפקיד צ'ארלס מנסון ולינה דנהאם, אוסטין באטלר, דני סטרונג, רומר וויליס, דרמה ווקר ומרגרט קוואלי לתפקידי משנה.[80][81][82][83]

צילומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצילומים החלו ב-18 ביוני 2018 בלוס אנג'לס, קליפורניה והסתיימו ב-1 בנובמבר 2018.[84][85] ברט ריינולדס נפטר בספטמבר 2018, לפני שהספיק להצטלם לאחת הסצנות שלו; ברוס דרן לוהק במקומו לגלם את דמותו של ג'ורג' ספאן.[33]

אזכורים של תרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעי ארכיון מסרטים רבים כלולים ב"היו זמנים בהוליווד", בהם "C.C. and Company",‏ "Lady in Cement",‏ "Three in the Attic" וכן "The Wrecking Crew" בהשתתפותה של שרון טייט בתפקיד פרייה קרלסון. כמו כן משולבים בסרט קטעי קול מסדרת הטלוויזיה "באטמן". ישנן שלוש סצנות נוספות שמופיעות בסרט, אך לא בגרסתן המקורית; הסצנות עברו שינויים דיגיטליים על מנת להחליף את השחקנים המקוריים בריק דולטון. סצנה אחת כזו היא מתוך הפרק "All the Streets Are Silent" של סדרת הטלוויזיה "The F.B.I.", בה דולטון מחליף את ברט ריינולדס. סצנה נוספת היא מתוך הסרט "Death on the Run", בה פניו של דולטון מחליפות את פניו של טיי הרדין. הסצנה השלישית היא מתוך "הבריחה הגדולה", בה נראה דולטון מגלם את דמותו של וירג'יל הילטס, תפקיד שביצע במקור סטיב מקווין ואשר הפך אותו למפורסם.[86][87][88]

אתרים מפורסמים רבים בלוס אנג'לס נראים לאורך כל הסרט, לרבות בתי הקולנוע Fox, Bruin ו-Cinerama Dome, בית הקפה El Coyote Cafe, מסעדת Musso & Frank Grill ואחוזת פלייבוי. גם חוות Corriganville נראית בסרט, ומשמשת כאתר לצילומי מערבונים, בתור חוות ספאן. הקרוואן של קליף בות' ממוקם בסמוך לדרייב אין של ואן-נויס.[89][35]

הקדילאק דה ויל משנת 1966 של ריק דולטון היא בדיוק אותה המכונית שבה נהג ויק וגה (מר בלונד) בסרט "כלבי אשמורת" של טרנטינו. בעל הרכב הוא השחקן מייקל מדסן, שגילם את מר בלונד. הפורד גלקסי משנת 1959 בה נוסעת משפחת מנסון בסרט הוא העתק מדויק של המכונית שבה נעשה שימוש בפועל במהלך הרצח בבית שרון טייט. מתאם כלי הרכב של הסרט, סטיבן בוצ'ר, הצליח למצוא את הרכב האמיתי שבו נעשה שימוש. הייתה לו פגישה עם טרנטינו בנוגע לשימוש ברכב זה במהלך צילומי הסרט, אך הם החליטו שלא לעשות בו שימוש, אלא רק בהעתק, משום שחשבו שאין זה הולם שרכב זה יהיה על סט הצילומים.[90]

'היו זמנים בהוליווד' כולל בתוכו שלל אזכורים לתעשיית הבידור. שמו של הסרט הוא התייחסות לשני סרטיו של סרג'ו לאונה - "היו זמנים במערב" (1968) ו"היו זמנים באמריקה" (1984). ריק דולטון משתתף בסרטים בבימוי סרג'יו קורבוצ'י ואנטוניו מרגרטי. סצנה מתוך סרטו של דולטון "The 14 Fists of McCluskey", שם דמותו שורפת נאצים עם להביור, היא התייחסות לסרטו של טרנטינו "ממזרים חסרי כבוד". קליף בות' מאזכר את אלדו ריין, הדמות שגילם בראד פיט ב-"ממזרים חסרי כבוד", שמעמיד פנים שהוא פעלולן. בסצנה בה שרון טייט נכנסת לחנות הספרים של לארי אדמונדס, היא רוכשת עותק של הספר "טס לבית דרברוויל", אותו רומן פולנסקי עיבד לסרט הקולנוע "טס" (1979), אותו הקדיש לטייט לאחר מותה. בחנות הספרים יש העתק של הנץ ממלטה. השיר "I'll Never Say Never To Always" אותו שרים בני משפחת מנסון ברחובות לוס אנג'לס נכתב על ידי צ'ארלס מנסון. בביתו של דולטון מוצג שער של מד מגזין הכולל את דמותו ג'ייק קאהיל, הדמות שדולטון מגלם בסדרה Bounty Law. כאשר בות' מבקר בחוות ספאן, ואומר לספאן את שמו, ספאן מגיב: "ג'ון וילקס מי?", תוך התייחסות לג'ון וילקס בות'.[88][35]

אלן קינקייד מזכיר את שמותיהם של אל אמסטרדם ורוז מארי כאורחיו בתוכנית הטלוויזיה שלו בשבוע הבא. סם וונמייקר מזכיר את "The Big Valley" ואת "בוננזה" כשהוא מדבר עם דולטון. יש פרסומת על גבי אוטובוס לסדרת הטלוויזיה "Combat!". כרזת הסרט "The Golden Stallion" מופיעה על קירו של דולטון. שמו של רון אלי מוזכר בשיחה שבין דולטון לבין שוורז, שגם מזכיר את הסדרה הבלשית "Mannix". רוברט גולט נראה מבצע את השיר "MacArthur Park" בטלוויזיה. ברדיו נשמעות פרסומות לסרט "The Illustrated Man" ולבושם של הלנה רובינשטיין. דולטון משווה בין טקס ווטסון לדניס הופר, כוכב הסרט "אדם בעקבות גורלו". דולטון מופיע בתוכנית הטלוויזיה "Hullabaloo". בקרוואן של קליף בות' נמצאת חוברת הקומיקס Kid Colt, Outlaw. נאמר כי דלטון הופיע בסדרת הטלוויזיה "Land of the Giants". רנדי מזכיר את אנדרו ו. מקלגן. הסרטים "The Night They Raided Minsky's" ו-"רומיאו ויוליה" מפורסמים על שלט בחזית בית הקולנוע. שמותיהם של ג'ורג' פפארד, ג'ורג' מהריס וג'ורג' צ'קיריס מוזכרים על ידי דולטון. טייט נראית מנגנת שיר מהאלבום "The Spirit of '67" של להקת Paul Revere & the Raiders. ג'ון ויין נראה על גבי שער המגזין טיים.[86]

יש גם אזכורים ל-"תינוקה של רוזמרי", "Pretty Poison" (אנ'), "עמק הבובות", "2001: אודיסיאה בחלל", "Candy" (אנ'), "שם קוד מ.ל.א.ך" (אנ'), "Pendulum" (אנ'), "המופע של דיק ואן דייק" ו-"רצח האחות ג'ורג'" (אנ'). יש פוסטר של "Don't Make Waves" (אנ') בביתה של שרון טייט ופוסטר של "The Mercenary" (אנ') בבית הקולנוע Bruin שבוסטווד. רשת מזון מהיר בדיונית שהמציא טרנטינו, ביג קהונה בורגר, מפורסמת על גבי שלט חוצות. בסרט זה מופיע לראשונה שני מותגים בדיוניים נוספים שהמציא טרנטינו - לבירה ולמזון כלבים. מותג מזון הכלבים נקרא "Wolf", כשם הדמות שגילם הארווי קייטל בסרטו של טרנטינו "ספרות זולה". בסצנת הסיום של הסרט נראה ריק דלטון בפרסומת לסיגריות של Red Apple, מותג בדיוני נוסף שהמציא טרנטינו ואשר מופיע ברבים מסרטיו.[88][86][35]

הפצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת בכורה עולמית של הסרט התקיימה ב-21 במאי 2019 בפסטיבל הקולנוע בקאן.[91][92] בארצות הברית, הסרט עלה לאקרנים ב-26 ביולי 2019 בהפצת Sony Pictures Releasing.‏[93] בתחילה, הסרט תוכנן לעלות לאקרנים ב-9 באוגוסט במלאת 50 שנה בדיוק למעשה הרצח בבית שרון טייט.[94]

ב-20 במרץ 2019 הופץ טיזר-טריילר ובו שירי שנות ה-60 בביצוע The Mamas & the Papas‏ ("Straight Shooter") ו-Los Bravos‏ "Bring a Little Lovin'".‏[95] הטריילר הרשמי הופץ ב-21 במאי 2019 וכלל את השירים "Good Thing" בביצוע Paul Revere & the Raiders ו-"Brother Love's Travelling Salvation Show" בביצוע ניל דיימונד.[96] בסך הכל, ההפקה הוציאה כ-110 מיליון דולר בשיווק הסרט ברחבי העולם.[3]

פסקול

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Once Upon a Time in Hollywood
(soundtrack)
פסקול מאת אמנים שונים
יצא לאור 2019
סוגה רוק אנד רול
אורך 74:41
הפקה קוונטין טרנטינו, דייוויד היימן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלבום פסקול, ששמו "Once Upon a Time in Hollywood", כשם הסרט, יצא בשנת 2019. על פי פיצ'פורק, המוזיקה בסרט הייתה "גולת הכותרת" וכן "מיקסטייפ של תור הזהב של הרוק אנד רול, שדרני הרדיו ופרסומות תקופתיות".[97][98]

רשימת השירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' שםביצוע משך
1. Treat Her Right Roy Head & The Traits 2:04
2. Ramblin' Gamblin' Man The Bob Seger System 2:22
3. Hush Deep Purple 4:08
4. Mug Root Beer Advertisement KHJ 0:08
5. Hector The Village Callers 2:32
6. Son of a Lovin' Man Buchanan Brothers 2:56
7. Paxton Quigley's Had The Course Chad & Jeremy 3:17
8. Tanya Tanning Butter Advertisement Bristol-Myers 1:06
9. Good Thing Paul Revere & The Raiders 3:02
10. Hungry Paul Revere & The Raiders 2:53
11. Choo Choo Train The Box Tops 2:50
12. Jenny Take A Ride Mitch Ryder And The Detroit Wheels 3:36
13. Kentucky Woman Deep Purple 4:45
14. The Circle Game Buffy Sainte-Marie 3:00
15. Mrs. Robinson Simon & Garfunkel 3:36
16. Numero Uno Cologne Advertisement I Profumi di Capri 0:49
17. Bring a Little Lovin' Los Bravos 2:17
18. Suddenly / Heaven Sent Advertisement Harold E. Weed / Dana Classic Fragrances 0:59
19. Vagabond High School Reunion KHJ 0:20
20. KHJ Los Angeles Weather Report KHJ 0:10
21. The Illustrated Man Advertisement / Ready for Action Syd Dale 0:29
22. Hey Little Girl Dee Clark 2:15
23. Summer Blonde Advertisement Coty Inc. 1:15
24. Brother Love's Traveling Salvation Show Neil Diamond 3:27
25. Don't Chase Me Around Robert Corff 1:45
26. MR Sun, Mr Moon (feat. Mark Lindsay) Paul Revere & The Raiders 2:45
27. California Dreamin' José Feliciano 4:09
28. Dinamite Jim I Cantori Moderni Di Alessandroni 2:27
29. You Keep Me Hangin' On Vanilla Fudge 5:00
30. Miss Lily Langtry Maurice Jarre 3:13
31. KHJ Batman Promotion KHJ 1:06
משך כולל:
 74:41

מצעדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצעדים (2019) מקום
שיא
אוסטרליהאוסטרליה Australian Albums (ARIA)‏[99]‏ ‏14‏
בלגיהבלגיה Belgian Albums (Ultratop Flanders)‏[100]‏ ‏17‏
בלגיהבלגיה Belgian Albums (Ultratop Wallonia)‏[101]‏ ‏98‏
צ'כיהצ'כיה Czech Albums (ČNS IFPI)‏[102]‏ ‏35‏
הולנדהולנד Dutch Albums (Album Top 100)‏[103]‏ ‏68‏
צרפתצרפת French Albums (SNEP)‏[104]‏ ‏65‏
גרמניהגרמניה German Albums (Offizielle Top 100)‏[105]‏ ‏29‏

שירים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"היו זמנים בהוליווד" כולל שירים נוספים, שלא נכללו בפסקול הסרט, בביצוע ג'ו קוקר, אריתה פרנקלין, אוטיס רדינג, הרולינג סטונז, האמהות והאבות ועוד רבים. במהלך הסרט, לאונרדו דיקפריו (כריק דלטון) מבצע את השיר "Green Door".‏[106]

תגובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-25 באוגוסט 2019, הסרט הכניס 123.2 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה, ועוד 116.6 מיליון דולר בשאר העולם, כך שסך ההכנסות העולמי שלו עומד על 239.8 מיליון דולר.[4][5]

בארצות הברית ובקנדה הקרנות של הסרט הכניסו סכום של 30–40 מיליון דולר ב-3,659 אולמות קולנוע במהלך הסוף השבוע הראשון להקרנתו, כאשר התחזיות היו שהסרט יכניס בין 25 ל-50 מיליון דולר.[107][108] על פי חברת הכרטיסים Fandango, מבין כל סרטיו של טרנטינו, היו זמנים בהוליווד הוא הסרט המכניס ביותר בשבוע הראשון להקרנתו.[109] הסרט הכניס 16.9 מיליון דולר ביום הראשון להקרנתו, הכולל 5.8 מיליון דולר מהצגות טרום-בכורה של יום חמישי בערב (ההישג הגבוה ביותר בקריירה של טרנטינו). סך ההכנסות מהקרנות הבכורה הגיע לסכום של 41.1 מיליון דולר, מקום שני אחרי "מלך האריות", ובכך הפך לסרטו של טרנטינו שהכנסותיו בהקרנות הבכורה היו הגבוהות ביותר. על פי Comscore, כ-47% מהצופים הלכו לראות את הסרט בגלל הבמאי (לעומת 7% באופן כללי) ו-37% הלכו לראות את הסרט בגלל צוות השחקנים (לעומת 18% באופן כללי).[3] הסרט הכניס 20 מיליון דולר במהלך השבוע השני להקרנתו, ירידה של 51% לעומת השבוע הקודם, ובאותו שבוע היה לסרט השלישי המכניס ביותר. בסופי השבוע שלאחר מכן הסרט הכניס 11.6 מיליון דולר ו -7.6 מיליון דולר.[110][111][112]

ביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר האינטרנט Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג של 85% על סמך 464 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.81 מתוך 10. על פי דעת הרוב באתר נכתב כי הסרט "בלתי מרוסן ועם זאת מעוצב בצורה יציבה. הסרט משלב בין דחפיו הפרובוקטיביים של טרנטינו לבין בהירות חזונו של הקולנוען הבוגר".[113] האתר Metacritic העניק לסרט ציון ממוצע של 83 מתוך 100, המבוסס על 61 מבקרים, המעידים על "שבחים מקיר לקיר".[114] קהלים שנבדקו על ידי CinemaScore העניקו לסרט ציון ממוצע של "B" בסולם שבין A + לבין F, ואילו אלה שבאתר PostTrak העניקו לו בממוצע 4 מתוך 5 כוכבים כש-58% מהם ממליצים בחום לצפות בסרט.[3]

על פי ההוליווד ריפורטר, הסרט זכה לתגובות חיוביות בדרך כלל מצד מבקרי הקולנוע. היו שקראו לסרט "מכתב אהבה של טרנטינו לאל. איי. של שנות ה-60" ושיבחו את הליהוק ואת העיצוב האמנותי, אם כי אחרים היו "חלוקים בדעתם על סוף הסרט".[9] בביקורת עבור ReelViews, כתב ג'יימס ברארדנלי כי זהו "סרט של אוהב קולנוע עבור אוהבי קולנוע. ואפילו מי שאינם כאלו עשויים עדיין ליהנות ממנו".[115] באתר האינטרנט של רוג'ר איברט, העניק בריאן טלריקו לסרט ארבעה מתוך ארבעה כוכבים, וכינה אותו "רב שכבות ושאפתני, מוצר של קולנוען בעל ביטחון שאיתו משתפים פעולה מי שחולקים עימו באופן מוחלט את חזונו".[116] המבקר של "וראייטי", אוון גלייברמן, כינה את הסרט "קולאז' מרתק של סרט - אך בסופו של דבר זוהי איננה יצירת מופת".[117] פיטר ברדשו מהגרדיאן העניק לסרט חמישה מתוך חמישה כוכבים, תוך שהוא מהלל את הופעותיהם של בראד פיט ולאונרדו דיקפריו ומכנה את הסרט "מקומם, מבולבל, חסר אחריות, וגם מבריק".[118] סטיב פונד (TheWrap) כתב: "גדול, נמרץ, מגוחך, ארוך מדי, ובסופו של דבר ממריץ, הסרט הוא גן שעשועים מפואר עבור הבמאי שלו שעושה פטישיזציה לתרבות הפופ הישנה תוך שימוש בסטיות שלו ככלי ליצירת הסרט".[119]

קייטי רייף (The A.V. Club) העניקה לסרט דירוג של B +, וכינתה אותו "סרט משבר אמצע החיים הערמומי של טרנטינו".[120] ריצ'רד ברודי מהניו יורקר כינה את הסרט "חזון רגרסיבי מגונה של שנות השישים" ש"מהלל את הכוכב הלבן-זכר (וגם את הכפופים לו שמאחורי הקלעים) על חשבון כולם".[121] במגזין "Little White Lies", המבקר כריסטופר הוטון תיאר את הסרט כ"מייגע לעיתים" אך "כל הזמן מעורר השראה", וציין שהסרט הוא לא כל כך "מכתב אהבה להוליווד" אלא יותר "הספד לרגע בתרבות, שנראה שלא ישוב עוד לחיים אי פעם".[122]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פרס קטגוריה מועמד/ים תוצאה הערות
Palm Dog Award ההופעה הטובה ביותר של כלב או כלבים סייורי זכייה [123]
פרס אוסקר פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר בראד פיט זכייה

רומן המבוסס על הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא מכיוון שהספר יצא כבר, ניתן לכתוב על אודותיו, ולא על צפי למה שיופיע בו.

ב-29 ביוני 2021 ראה אור הספר "היו זמנים בהוליווד: רומן" (אנ'), נובליזציה של הסרט מאת מאת טרנטינו.[124] הספר, שנכתב במשך חמש שנים,[125] יצא במהדורה מודפסת, בספר מוקלט בקולה של השחקנית ג'ניפר ג'ייסון לי, ובגרסת קינדל.[126][125][127] במקביל יצאו תרגומים להולנדית, ספרדית, פורטוגזית-ברזילאית, קטלאנית, איטלקית, גרמנית, צרפתית, ההונגרית וגם עברית – בתרגומו של גיא הרלינג-פישר.[127] במרכז העלילה, המהווה בחינה מחודשת של הסרט והדמויות, עומדת דמותו של קליף בות', כפיל הפעלולים המסתורי והחידתי. אחד מקווי העלילה עוסק בשאלה האם קליף הרג את אשתו, שאלה המעיבה על הקריירה שלו בסרט, והספר כולל מידע שטרנטינו כתב במהלך עבודתו על הספר, אך לא ראה לנכון לכלול אותו בסרט.[124][128]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Tarantino, Quentin. Once Upon a Time in Hollywood: A novel. Harper Collins/Harper Perennial. New York, USA. ISBN 9780063112520 (paperback)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: היו זמנים בהוליווד
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היו זמנים בהוליווד

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ באנגלית, שם הסרט נכתב לעיתים גם כ-Once Upon a Time... in Hollywood או Once Upon a Time in... Hollywood

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Once Upon a Time in Hollywood news round-up for June". אורכב מ-המקור ב-2019-05-02. נבדק ב-3 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "ONCE UPON A TIME IN HOLLYWOOD (18)". British Board of Film Classification. 11 ביולי 2019. נבדק ב-15 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 D'Alessandro, Anthony (27 ביולי 2019). "Hooray For 'Hollywood': Quentin Tarantino Sees His Biggest B.O. Opening Of All-Time With $40M+ As 'Lion King' Still Lords With $76M+ – Sunday Update". Deadline Hollywood. נבדק ב-27 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  4. ^ 1 2 "Once Upon a Time in Hollywood (2019)". Box Office Mojo. IMDb. נבדק ב-23 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Once Upon a Time in Hollywood (2019)". The Numbers. נבדק ב-23 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Once Upon a Time In... Hollywood Movie Synopsis | Official Website | Sony Pictures |url=https://www.onceuponatimeinhollywood.movie/synopsis/ |accessdate=March 22, 2019 |work=Once Upon a Time In... Hollywood |archive-url=https://web.archive.org/web/20190322054919/https://www.onceuponatimeinhollywood.movie/synopsis/ |archive-date=March 22, 2019 |dead-url=no".
  7. ^ Olson, Matthew. "Does Quentin Tarantino's 'Once Upon A Time In Hollywood' Live Up To The Hype? Here's What Critics Say". Digg.com. נבדק ב-25 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Sperling, Nicole (17 בנובמבר 2017). "Quentin Tarantino Is Ditching Weinstein for Sony". Vanity Fair. ארכיון מ-25 בפברואר 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Beresford, Trilby; Kilkenny, Katie (21 במאי 2019). "'Once Upon a Time in Hollywood': What the Critics Are Saying". The Hollywood Reporter. נבדק ב-21 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Lachenal, Jessica. ""Bounty Law" Wasn't A Real TV Show, But "Once Upon A Time In Hollywood" Borrowed From This Classic Series". Bustle. נבדק ב-11 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  11. ^ Langmann, Brady (25 ביולי 2019). "The Stuntman Who Inspired Brad Pitt's Once Upon a Time in Hollywood Character Is More Badass In Real Life". Esquire. נבדק ב-26 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ http://thenewbev.com/blog/2019/07/pure-cinema-podcast-july-2019-with-quentin-tarantino/ (minute 13)
  13. ^ 1 2 3 4 Alter, Rebecca (2 באוגוסט 2019). "Who's Who in Once Upon a Time in Hollywood: A Character Guide". Vulture. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Galbraith, Alex (1 באוגוסט 2019). "Tarantino on DiCaprio's "OUATIH" Character Rick Dalton Being Bipolar: "We Never Say the Words"". complex. נבדק ב-19 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  15. ^ Sharf, Zack (19 באפריל 2019). "Quentin Tarantino Drops New Details About His "Once Upon a Time in Hollywood" Characters". Indiewire. נבדק ב-15 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  16. ^ Thorp, Charlie (24 ביולי 2019). "How Brad Pitt Got Fight Ready For "Once Upon a Time in Hollywood"". Men's Journal. נבדק ב-15 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  17. ^ Nissen, Dano (12 באוגוסט 2019). "Quentin Tarantino Defends "Arrogant" Portrayal of Bruce Lee in "Once Upon a Time in Hollywood"". Variety. נבדק ב-13 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  18. ^ 1 2 3 Coates, Tyler (21 במרץ 2019). "The Real-Life People Portrayed in Once Upon a Time in Hollywood". Esquire. ארכיון מ-22 במרץ 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Sharf, Zack (9 ביולי 2019). "The Crazy Coincidence that Brought Tarantino and Brad Pitt back together for "Hollywood"". IndieWire. נבדק ב-11 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  20. ^ Orange, B. Alan (6 באוגוסט 2019). "Danger God Trailer: Meet the Stuntman Who Helped Inspire Tarantino's Once Upon a Time". Movieweb. אורכב מ-המקור ב-2019-08-12. נבדק ב-11 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Robinson, Eugene S. (9 באוגוסט 2019). "Debunking Quentin Tarantino's "Mockery" of Bruce Lee". Ozy. אורכב מ-המקור ב-2019-08-12. נבדק ב-11 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Sharf, Zack (3 בדצמבר 2018). "Margot Robbie Didn't Consult Roman Polanski for Her Portrayal of Sharon Tate". IndieWire. ארכיון מ-5 בדצמבר 2018. נבדק ב-6 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Margot Robbie as Sharon Tate in Quentin Tarantino's Once Upon A Time… in Hollywood". Filmoria.co.uk. אורכב מ-המקור ב-2019-03-22. נבדק ב-20 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ O'Connell, Sean. "Will Quentin Tarantino's Last Movie Be Star Trek? The Director Talks About A "Loophole"". cinemablend. נבדק ב-26 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  25. ^ 1 2 "Bruce Lee, Steve McQueen, an the hairdresser killed by the Manson Family who introduced the pair". scmp.com. 11 ביולי 2018. נבדק ב-18 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  26. ^ Romain, Lindsey (29 ביולי 2019). "What Once Upon a Time...in Hollywood Gets Right About the Manson Family". Nerdist. אורכב מ-המקור ב-2019-08-12. נבדק ב-11 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Sanders, Ed (1971). The Family: The Story of Charles Manson's Dune Buggy Attack Battalion. נבדק ב-13 באוגוסט 2019. {{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  28. ^ "Hitting Bottom". people. 45 (19): 62. 13 במאי 1996. ISSN 0093-7673. נבדק ב-20 באוגוסט 2019. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  29. ^ Montaldo, Charles (17 במרץ 2017). "Profile of Charles Watson-Part One". thoughtco. אורכב מ-המקור ב-2019-10-16. נבדק ב-20 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Romano, Evan (26 ביולי 2019). "Was that Creepy Line From Once Upon a Time...in Hollywood real?". menshealth. אורכב מ-המקור ב-2019-08-20. נבדק ב-20 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Glass, Andrew (4 בספטמבר 2019). "President Ford dodges assasination attempt, Sept. 5, 1975". politico. נבדק ב-19 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  32. ^ Galuppo, Mia (6 בספטמבר 2018). "Burt Reynolds Did Not Shoot Role in Quentin Tarantino's New Movie". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-6 בספטמבר 2018. נבדק ב-6 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 Fleming Jr., Mike (27 בספטמבר 2018). "Bruce Dern Replaces His Friend Burt Reynolds in Quentin Tarantino's 'Once Upon A Time in Hollywood'". Deadline Hollywood. ארכיון מ-4 באוקטובר 2018. נבדק ב-30 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Collis, Clark (26 ביולי 2019). "Quentin Tarantino was "nervous" about directing Al Pacino in Once Upon a Time in Hollywood". ew. נבדק ב-25 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  35. ^ 1 2 3 4 Rougeau, Michael (31 ביולי 2019). "Once Upon A Time In Hollywood: 42 Easter Eggs & References You Might Have Missed". gamespot. נבדק ב-21 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  36. ^ "The Kato Show: Bruce Lee as the Green Hornet's Sidekick". Newsweek. 20 בנובמבר 2015. נבדק ב-26 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  37. ^ Bruney, Gabrielle (7 באוגוסט 2019). "Why the Bruce Lee Fight in Once Upon a Time in Hollywood Has Become the Movie's Most Controversial Scene". Esquire. נבדק ב-18 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Lawrence, Derek (4 במרץ 2019). "Luke Perry's final role will be in Quentin Tarantino's Once Upon a Time in Hollywood". ew.com. נבדק ב-17 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  39. ^ Fernandez, Alexia (8 במאי 2019). "Luke Perry's Son Jack Will Appear with His Father in Once Upon a Time in Hollywood". people. נבדק ב-17 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  40. ^ "Steve McQueen's Womanizing Ways Stopped Him From Being Murdered By Charles Manson". esquire. 21 במרץ 2017. אורכב מ-המקור ב-2018-02-08. נבדק ב-18 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Conde, Arturo (26 ביולי 2019). "Lorenza Izzo talks cross-cultural connections in 'Once Upon A Time ... In Hollywood'". נבדק ב-11 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Caldwell, Earl (22 באוקטובר 1970). "Manson Put at Tate Home 5 Months Before Killings". nytimes. נבדק ב-26 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  43. ^ Rao, Sonia (29 ביולי 2019). "How true to life is the "Once Upon a Time in Hollywood " ending?". washingtonpost. נבדק ב-22 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  44. ^ Wilkinson, Alissa (25 ביולי 2019). "The twist ending of Quentin Tarantino's Once Upon a Time in Hollywood, explained". vox. נבדק ב-22 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  45. ^ "Five Things You Didn't Know About Tarantino's Once Upon a Time in Hollywood". geeklygoods. 29 ביולי 2019. אורכב מ-המקור ב-2019-08-23. נבדק ב-22 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ 1 2 Bugliosi, Vincent, with Curt Gentry, Helter Skelter - The True Story of the Manson Murders 25th Anniversary Edition, W.W. Norton & Company, 1994; ISBN 0-393-08700-X
  47. ^ Runtagh, Jordan (21 במרץ 2019). "The Once Upon a Time in Hollywood Trailer Makes a Chilling Secret Reference to Charles Manson". people. נבדק ב-19 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  48. ^ Birmingham, John (16 בנובמבר 2017). "15 Celebrity One-Night Stands". purple clover. אורכב מ-המקור ב-2019-08-18. נבדק ב-17 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Harris, Hunter (14 באוגוסט 2019). "Did OUATIH's Cliff Booth Kill His Wife? Zoe Bell Knows Something You Don't". vulture. נבדק ב-24 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  50. ^ Lewis, Randy (6 ביוני 2019). ""Humble Harve," former KHJ "Boss Radio" DJ who killed wife dies at 84". Los Angeles Times. נבדק ב-12 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  51. ^ Rybov, Eugene (11 באוגוסט 2019). "Special interview with Quentin Tarantino for OK about "Once Upon a Time in Hollywood"". invidious. נבדק ב-26 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)(הקישור אינו פעיל)
  52. ^ Levine, Debra (6 באוגוסט 2019). "Quentin Tarantino's Goddess of Go-Go". The New York Times. נבדק ב-6 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Bradley, Laura (26 ביולי 2019). "Once Upon a Time...in Hollywood's Real Hero Is a Hungry, Hungry Pit Bull". Vanity Fair. Condé Nast. נבדק ב-20 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Jacobs, Matthew (4 באוגוסט 2019). "Tarantino's Secrets, Brad's Pits And Leo's Flames: Tales From "Once Upon a Time in Hollywood"". huffpost. נבדק ב-25 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  55. ^ Nilles, Billy (26 ביולי 2019). "Margot Robbie, Luke Perry, and More:See How the Stars of Once Upon a Time in Hollywood Compare to the Real-Life Players". Enews. נבדק ב-13 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  56. ^ Fleming Jr., Mike (17 ביולי 2019). "Quentin Tarantino On "Once Upon a Time," His Vision of "Star Trek" As "Pulp Fiction" In Space, And Hopes To Turn Leo DiCaprio 50s Western "Bounty Law" Into Series". Deadline. נבדק ב-13 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  57. ^ Sharf, Zack (23 ביולי 2019). "James Marsden's Cut Role in 'Once Upon a Time in Hollywood' Revealed as Meta Surprise". IndieWire. נבדק ב-3 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ Thompson, Anne (26 ביולי 2019). "The Making of 'Once Upon a Time in Hollywood' Was a Throwback to Studios' Pre-Franchise Glory Days". IndieWire. נבדק ב-3 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Kit, Borys (11 ביולי 2017). "Quentin Tarantino Prepping New Movie Tackling Manson Murders (Exclusive)". The Hollywood Reporter (באנגלית). ארכיון מ-12 ביולי 2017. נבדק ב-12 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ Jr, Mike Fleming (11 ביולי 2017). "Quentin Tarantino Met With Margot Robbie For Sharon Tate: Sources". Deadline Hollywood. ארכיון מ-12 ביולי 2017. נבדק ב-12 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ Fleming Jr, Mike (1 בנובמבר 2017). "Quentin Tarantino Seeking New Movie Home: Studios Reading #9 This Week". Deadline Hollywood. ארכיון מ-8 בנובמבר 2017. נבדק ב-8 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ Jr, Mike Fleming (14 בנובמבר 2017). "Bidding Heats on Quentin Tarantino Script As David Heyman Boards As Producer". Deadline Hollywood. ארכיון מ-14 בנובמבר 2017. נבדק ב-15 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ Fleming Jr, Mike (17 בנובמבר 2017). "Sony Pictures Confirms Quentin Tarantino Deal; Margot Robbie, Tom Cruise, Brad Pitt, Leonardo DiCaprio Circling". Deadline Hollywood. ארכיון מ-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ 1 2 Kit, Borys (18 בנובמבר 2017). "How Sony Nabbed Quentin Tarantino's Manson Movie". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-16 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ Fleming Jr, Mike (12 בינואר 2018). "Leonardo DiCaprio To Star in Quentin Tarantino's New Movie". Deadline Hollywood. ארכיון מ-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ Lang, Brent; Kroll, Justin (8 במאי 2018). "Leonardo DiCaprio, Jennifer Lawrence and Other Star Salaries Revealed". Variety. ארכיון מ-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ Kroll, Justin (12 בינואר 2018). "Leonardo DiCaprio to Star in Quentin Tarantino's Manson Movie". Variety. ארכיון מ-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ Fleming Jr, Mike (28 בפברואר 2018). "Quentin Tarantino Taps Brad Pitt To Join Leonardo DiCaprio In 'Once Upon A Time in Hollywood'". Deadline Hollywood. ארכיון מ-20 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Leonardo DiCaprio, Margot Robbie and More 2019 Star Salaries Revealed". ארכיון מ-1 במאי 2019. נבדק ב-30 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ Rose, Lacey (4 בינואר 2018). "Margot Robbie on Reliving Tonya Harding's "Abuse" and Her Superhero Stalker Fears". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ Fleming Jr, Mike (13 במרץ 2018). "Margot Robbie Now in Negotiations To Play Sharon Tate in Quentin Tarantino Film". Deadline Hollywood. ארכיון מ-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ Sharf, Zack (8 במרץ 2018). "Zoë Bell on Quentin Tarantino's New Movie: The World Is Going to Implode 'With So Much Genius in One Space'". IndieWire. ארכיון מ-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ Fuster, Jeremy (7 במרץ 2018). "Zoe Bell to Work on Quentin Tarantino's 'Once upon a Time in Hollywood'". The Wrap. ארכיון מ-8 במרץ 2018. נבדק ב-7 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Fleming Jr, Mike (8 במאי 2018). "Quentin Tarantino Cast Thickens: Burt Reynolds To Star, Roth, Russell, Madsen Play Small Roles; Margot Robbie Confirmed As Sharon Tate". Deadline Hollywood. ארכיון מ-15 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ Fleming Jr, Mike (11 במאי 2018). "Timothy Olyphant Negotiating Lead Role in Quentin Tarantino's 'Once Upon A Time in Hollywood'". Deadline Hollywood. ארכיון מ-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ Fleming Jr, Mike (6 ביוני 2018). "Quentin Tarantino's 'Once Upon A Time in Hollywood' Adds Luke Perry, Damian Lewis, Dakota Fanning, More". Deadline Hollywood. ארכיון מ-14 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ Kroll, Justin (7 ביוני 2018). "Al Pacino Joins Quentin Tarantino's Manson Movie (Exclusive)". Variety. ארכיון מ-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ "Scoot McNairy Joins Quentin Tarantino's 'Once Upon A Time in Hollywood'". ארכיון מ-21 ביוני 2018. נבדק ב-21 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ "Quentin Tarantino Rounds Out Cast With Spencer Garrett, Martin Kove, James Remar, Brenda Vaccaro". ארכיון מ-11 ביולי 2018. נבדק ב-10 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ N'Duka, Amanda (22 באוגוסט 2018). "Lena Dunham, Austin Butler, Maya Hawke, Lorenza Izzo Board Quentin Tarantino's 'Once Upon A Time in Hollywood'". Deadline Hollywood. ארכיון מ-23 באוגוסט 2018. נבדק ב-22 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ Sinha-Roy, Piya (22 באוגוסט 2018). "Lena Dunham to play Manson disciple in Tarantino's Once Upon A Time in Hollywood". Entertainment Weekly. ארכיון מ-23 באוגוסט 2018. נבדק ב-22 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ Galuppo, Mia (27 באוגוסט 2018). "Danny Strong, Sydney Sweeney Join 'Once Upon a Time in Hollywood' (Exclusive)". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-28 באוגוסט 2018. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ "'Once Upon a Time in Hollywood' Adds Rumer Willis, Margaret Qualley and Damon Herriman (Exclusive)". ארכיון מ-29 באוגוסט 2018. נבדק ב-29 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ Marc, Christopher (24 במאי 2018). "Tarantino's 'Once Upon A Time in Hollywood' Begins Filming on June 18th in LA". Omega Underground. אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ "Once Upon a Time in Hollywood". Backstage. ארכיון מ-22 במרץ 2019. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ 1 2 3 Fretts, Bruce (30 ביולי 2019). "A Pop-Culture Glossary for 'Once Upon a Time … in Hollywood'". The New York Times. ארכיון מ-31 ביולי 2019. נבדק ב-2 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ Welk, Brian (26 ביולי 2019). ""Once Upon a Time in Hollywood:" What Real Movies Inspired Rick Dalton's Fake Films?". thewrap. נבדק ב-13 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  88. ^ 1 2 3 Hunt, James (16 באוגוסט 2019). "Once Upon a Time in Hollywood: Every Easter Egg, Tarantino Reference & Cameo". Screen Rant. נבדק ב-16 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  89. ^ Nickolai, Nate (30 ביולי 2019). ""Once Upon a Time in Hollywood": A Guide to the Los Angeles Area Landmarks". variety. נבדק ב-16 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  90. ^ Welk, Brian (31 ביולי 2019). "Quentin Tarantino used an "Absurd Amount of Vintage Cars in "Once Upon a Time in Hollywood"". the Wrap. נבדק ב-14 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  91. ^ "'Once Upon a Time in Hollywood' Joins Cannes' Competition Roster". Variety. 2 במאי 2019. ארכיון מ-2 במאי 2019. נבדק ב-2 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ "The Screenings Guide 2019". 9 במאי 2019. ארכיון מ-9 במאי 2019. נבדק ב-9 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ McClintock, Pamela (18 ביולי 2018). "Quentin Tarantino's Manson Movie Shifts Off Sharon Tate Murder Anniversary Date". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-19 ביולי 2018. נבדק ב-18 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ D'Alessandro, Anthony (1 בדצמבר 2017). "Quentin Tarantino's Manson Movie Set For Release on 50th Anniversary of Sharon Tate's Death". Deadline Hollywood. ארכיון מ-18 ביוני 2018. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  95. ^ Singer, Matt (20 במרץ 2019). "What Are the Songs in the Once Upon a Time in Hollywood Trailer?". ScreenCrush (באנגלית). ארכיון מ-21 במרץ 2019. נבדק ב-21 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  96. ^ "Songs and music featured in Once Upon a Time in Hollywood:". tunefind. ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ "Various Artists: Once Upon a Time in ... Hollywood (Original Motion Picture Soundtrack)". Pitchfork (באנגלית). נבדק ב-2019-08-15.
  98. ^ "Once Upon A Time In Hollywood soundtrack: All the 1960s tunes featured in the movie". Radio Times (באנגלית). נבדק ב-2019-08-15.
  99. ^ "ARIA Australian Top 50 Albums". Australian Recording Industry Association. 26 באוגוסט 2019. נבדק ב-24 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ^ "Ultratop.be – Soundtrack – Quentin Tarantino's Once Upon a Time in Hollywood" (in Dutch). Hung Medien. Retrieved August 23, 2019.
  101. ^ "Ultratop.be – Soundtrack – Quentin Tarantino's Once Upon a Time in Hollywood" (in French). Hung Medien. Retrieved August 23, 2019.
  102. ^ "Czech Albums – Top 100". ČNS IFPI. Note: On the chart page, select 201934 on the field besides the word "Zobrazit", and then click over the word to retrieve the correct chart data. Retrieved August 27, 2019.
  103. ^ "Dutchcharts.nl – Soundtrack – Quentin Tarantino's Once Upon a Time in Hollywood" (in Dutch). Hung Medien. Retrieved August 24, 2019.
  104. ^ "Le Top de la semaine : Top Albums Fusionnes – SNEP (Week 34, 2019)". (in French). Syndicat National de l'Édition Phonographique. Retrieved August 26, 2019.
  105. ^ "Offiziellecharts.de – Soundtrack – Quentin Tarantino's Once Upon a Time in Hollywood". (in German). GfK Entertainment Charts. Retrieved August 23, 2019.
  106. ^ Moran, Sarah (26 ביולי 2019). "Every Song in Once Upon a Time in Hollywood". screenrant. נבדק ב-25 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  107. ^ D'Alessandro, Anthony (3 ביולי 2019). "Quentin Tarantino's 'Once Upon A Time In Hollywood' Eyes $30M Opening". Deadline Hollywood. נבדק ב-3 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  108. ^ Fuster, Jeremy (23 ביולי 2019). "Once Upon a Time in Hollywood': Will Sony's Bet on Quentin Tarantino Pay Off?". TheWrap. נבדק ב-24 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  109. ^ D'Alessandro, Anthony (24 ביולי 2019). "'Once Upon A Time In Hollywood' Is Quentin Tarantino's Biggest Preseller On Fandango". Deadline Hollywood. נבדק ב-24 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  110. ^ D'Alessandro, Anthony (4 באוגוסט 2019). "'Hobbs & Shaw' West Coast Business Driving Pic To $60M, But Looks To Overseas For More Muscle". Deadline Hollywood. נבדק ב-4 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  111. ^ D'Alessandro, Anthony (11 באוגוסט 2019). "'Hobbs' Hauls $25M; 'Scary Stories' Frighten 'Dora'; 'Kitchen' Sinks Melissa McCarthy & Tiffany Haddish To Career B.O. Lows – Saturday AM Update". Deadline Hollywood. נבדק ב-11 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  112. ^ D'Alessandro, Anthony (18 באוגוסט 2019). "How Universal Is Reviving The R-Rated Comedy & Making 'Good Boys' Great At The B.O. With A $21M Opening". Deadline Hollywood. נבדק ב-18 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  113. ^ "Once Upon a Time in Hollywood (2019)". Rotten Tomatoes. ארכיון מ-30 במרץ 2019. נבדק ב-23 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  114. ^ "Once Upon a Time in Hollywood Reviews". Metacritic. נבדק ב-10 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  115. ^ Berardinelli, James (24 ביולי 2019). "Once Upon a Time in Hollywood (United States, 2019)". reelviews.com. נבדק ב-18 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  116. ^ Tallerico, Brian (23 ביולי 2019). "Once Upon a Time ... in Hollywood Movie Review (2019)". RogerEbert.com. נבדק ב-19 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  117. ^ Gleiberman, Owen (21 במאי 2019). "Cannes Film Review: 'Once Upon a Time…in Hollywood'". Variety.com. Penske Business Media, LLC. נבדק ב-4 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  118. ^ Bradshaw, Peter (21 במאי 2019). "Once Upon a Time ... in Hollywood review – Tarantino's dazzling LA redemption song". The Guardian. נבדק ב-4 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  119. ^ Pond, Steve (21 במאי 2019). "'Once Upon a Time … in Hollywood' Film Review: A Contemplative Quentin Tarantino Still Blows the Roof Off Cannes". TheWrap. נבדק ב-4 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  120. ^ Rife, Katie (24 ביולי 2019). "Once Upon a Time...In Hollywood Is Quentin Tarantino's Wistful Midlife Crisis Movie". The A.V. Club. נבדק ב-24 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  121. ^ Brody, Richard (27 ביולי 2019). "Review: Quentin Tarantino's Obscenely Regressive Vision of the Sixties in "Once Upon a Time . . . in Hollywood"". nrwyorker.com. נבדק ב-17 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  122. ^ Hooton, Christopher (26 באוגוסט 2019). "Once Upon a Time in Hollywood isn't a love letter, it's an obituary". Little White Lies. {{cite web}}: (עזרה)
  123. ^ Utichi, Joe (24 במאי 2019). "Quentin Tarantino Accepts Palm Dog Award For Best Cannes Canine Performance In 'Once Upon A Time In Hollywood'". Deadline Hollywood. נבדק ב-20 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  124. ^ 1 2 D'Alessandro, Anthony & Patten, Dominic (June 29, 2021).Quentin Tarantino Now Bestselling Author Too With ‘Once Upon A Time In Hollywood: A Novel’. deadline Hollywood. Retrieved June 29, 2020
  125. ^ 1 2 Murphy, J. Kim (June 3, 2021). Once Upon a Time in Hollywood Novel Will Explore Cliff Booth's Past, Tarantino Says. IGN. Retrieved June 26, 2021
  126. ^ Lattanzio, Ryan (May 16, 2021). Jennifer Jason Leigh Reuniting with Quentin Tarantino to Narrate ‘Once Upon a Time in Hollywood’ Audiobook. IndieWire. Retrieved June 26, 2021
  127. ^ 1 2 Once Upon a Time in Hollywood by Quentin Tarantino. The Quentin Tarantino Achives. Retrieved June 26, 2021
  128. ^ Collis, Clark (June 2, 2021). Quentin Tarantino says Once Upon a Time in Hollywood novelization will reveal Cliff Booth's backstory. Explore Entertainment. Retrieved June 26, 2021


קוונטין טרנטינו
סרטים שכתב וביים כלבי אשמורת (1992) • ספרות זולה (1994) • ג'קי בראון (1997) • להרוג את ביל (2003) • להרוג את ביל 2 (2004) • חסין מוות (2007) • ממזרים חסרי כבוד (2009) • ג'אנגו ללא מעצורים (2012) • שמונת השנואים (2015) • היו זמנים בהוליווד (2019)
סרטים שכתב רומן על אמת (1993) • רוצחים מלידה (1994) • מצאת החמה עד צאת הנשמה (1996)
שונות יום הולדתו של חברי הטוב ביותר (1987) • ארבעה חדרים (1995) • עיר החטאים (2005) • פלאנט טרור (2007)
פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי
1951‏-1960 אמריקאי בפריז (1951) • עם שיר בלב שלי (1952) • כרמן ג'ונס (1954) • ברנשים וחתיכות (1955) • המלך ואני (1956) • הבנות לאס (1957) • ז'יז'י/דודה מיים (1958) • פורגי ובס/חמים וטעים (1959) • הדירה/שיר ללא סוף (1960)
1961‏-1980 סיפור הפרברים/רוב של אחד (1961) • איש המוזיקה/מגע של מינק (1962) • טום ג'ונס (1963) • גבירתי הנאווה (1964) • צלילי המוסיקה (1965) • הרוסים באים! הרוסים באים! (1966) • הבוגר (1967) • אוליבר! (1968) • הסוד של סנטה ויטוריה (1969) • מ.א.ש (1970) • כנר על הגג (1971) • קברט (1972) • אמריקן גרפיטי (1973) • המשחק המכור (1974) • צמד בכותרות (1975) • כוכב נולד (1976) • דירה לשניים (1977) • השמיים יכולים לחכות (1978) • תרגילים בהתבגרות (1979) • בתו של כורה פחם (1980)
1981‏-2000 ארתור (1981) • טוטסי (1982) • ינטל (1983) • בעקבות האוצר הרומנטי (1984) • הכבוד של פריצי (1985) • חנה ואחיותיה (1986) • תקווה ותהילה (1987) • נערה עובדת (1988) • הנהג של מיס דייזי (1989) • גרין קארד (1990) • היפה והחיה (1991) • השחקן (1992) • גברת דאוטפייר (1993) • מלך האריות (1994) • בייב (1995) • אוויטה (1996) • הכי טוב שיש (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • צעצוע של סיפור 2 (1999) • כמעט מפורסמים (2000)
2001-היום מולין רוז' (2001) • שיקגו (2002) • אבודים בטוקיו (2003) • דרכים צדדיות (2004) • הולך בדרכי (2005) נערות החלומות (2006) • סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט (2007) • ויקי כריסטינה ברצלונה (2008) • בדרך לחתונה עוצרים בווגאס (2009) • הילדים בסדר (2010) • הארטיסט (2011) • עלובי החיים (2012) • חלום אמריקאי (2013) • מלון גרנד בודפשט (2014) • להציל את מארק וואטני (2015) • לה לה לנד (2016) • ליידי בירד (2017) • הספר הירוק (2018) • היו זמנים בהוליווד (2019) • בוראט 2 (2020) • סיפור הפרברים (2021) • רוחות אינישרין (2022) • מסכנים שכאלה (2023)
פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר
1947‏-1954 נס ברחוב 34 (1947) • החיפוש (1948) • קרב קרקע (1949) • הכל אודות חוה (1950) • ניצחון בוהק (1951) • חמש אצבעות (1952) • לילי (1953) • סברינה (1954)
1965‏-1980 דוקטור ז'יוואגו (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • צ'ארלי (1968) • אן של אלף הימים (1969) • סיפור אהבה (1970) • בית חולים (1971) • הסנדק (1972) • מגרש השדים (1973) • צ'יינהטאון (1974) • קן הקוקייה (1975) • רשת שידור (1976) • דירה לשניים (1977) • אקספרס של חצות (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • התצורה התשיעית (1980)
1981‏-2000 האגם המוזהב (1981) • גנדי (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • שושנת קהיר הסגולה (1985) • המיסיון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • אהבה במלכוד (1988) • נולד בארבעה ביולי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • תלמה ולואיז (1991) • ניחוח אישה (1992) • רשימת שינדלר (1993) • ספרות זולה (1994) • על תבונה ורגישות (1995) • לארי פלינט: האיש והסקנדל (1996) • סיפורו של ויל האנטינג (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • טראפיק (2000)
2001-היום נפלאות התבונה (2001) • אודות שמידט (2002) • אבודים בטוקיו (2003) • דרכים צדדיות (2004) • הר ברוקבק (2005) המלכה (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • תלוי באוויר (2009) • הרשת החברתית (2010) • חצות בפריס (2011) • ג'אנגו ללא מעצורים (2012) • היא (2013) • בירדמן (2014) • סטיב ג'ובס (2015) • לה לה לנד (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • הספר הירוק (2018) • היו זמנים בהוליווד (2019) • משפט השבעה משיקגו (2020) • בלפסט (2021) • רוחות אינישרין (2022) • אנטומיה של נפילה (2023)
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לסרט הטוב ביותר
על תבונה ורגישות (1995) ‏•‏‏ פארגו (1996) ‏•‏‏ סודות אל איי (1997) ‏•‏‏ להציל את טוראי ריאן (1998) ‏•‏‏ אמריקן ביוטי (1999) ‏•‏‏ גלדיאטור (2000) ‏•‏‏ נפלאות התבונה (2001) ‏•‏‏ שיקגו (2002) ‏•‏‏ שר הטבעות: שיבת המלך (2003) ‏•‏‏ דרכים צדדיות (2004) ‏•‏‏ הר ברוקבק (2005) ‏•‏‏ השתולים (2006) ‏•‏‏ ארץ קשוחה (2007) ‏•‏‏ נער החידות ממומביי (2008) ‏•‏‏ מטען הכאב (2009) ‏•‏‏ הרשת החברתית (2010) ‏•‏‏ הארטיסט (2011) ‏•‏‏ ארגו (2012) ‏•‏‏ 12 שנים של עבדות (2013) ‏•‏‏ התבגרות (2014) ‏•‏‏ ספוטלייט (2015) ‏•‏‏ לה לה לנד (2016) ‏•‏‏ צורת המים (2017) ‏•‏‏ רומא (2018) ‏•‏‏ היו זמנים בהוליווד (2019) ‏•‏‏ ארץ נוודים (2020) ‏•‏‏ כוחו של הכלב (2021) ‏•‏‏ הכול בכל מקום בבת אחת (2022) ‏•‏‏ אופנהיימר (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=היו_זמנים_בהוליווד&oldid=39754818"